מדינת ישראל, שנחשבת למדינה צעירה, עברה במהלך שנותיה הרבה תהפוכות, הצלחות ונחשבת כיום כמדינה מפותחת ביותר. עם זאת, בתחום הפוליטי מדינת ישראל ידעה כשלים וקשיים רבים. ניתן לראות כי לאורך ההיסטוריה הפוליטית ישנו קושי למדינה לשמור על יציבות מדינית ואיתנות, ולכן, ממשלת ישראל, שהיא הרשות המבצעת, מתקשה במרבית המקרים מתפרקת עוד לפני שהסתיימה כהונתה המוקצבת לה. כמובן שפיזור הממשלה משפיעה על תפקודה של המדינה, בכל תחום ותחום. יחד עם זאת, כדי למנוע ריק פוליטי, קמה ממשלת מעבר, אך היא מוגבלת בסמכויות מגוונות לאור פסיקות שונות לאורך השנים.

הממשלה ה-34, איבדה את אמון הכנסת בדצמבר 2018, ומאז בשל חוסר היכולת להרכיב קואליציה, כיהנה ממשלת מעבר למשך כשנה חצי ברציפות. בסוף שנת 2019, פרצה בעולם ובישראל מגפת הקורונה, שגרמה למשברים בתחומים רבים, כגון בתחום החברתי, בתחום הכלכלי והן בתחום הפוליטי מדיני.

במאי 2020, קמה הממשלה ה-35, שנקראה ממשלת חירום פריטטית בראשותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החלופי גנץ. ברם, ממשלה זו אינה החזיקה זמן רב, ובשל מאבקים עיקשים בתוך הממשלה, פוזרה הכנסת בדצמבר 2020, וקמה בפעם נוספת ממשלת מעבר. יחד עם זאת, תחת ממשלות המעבר (הן עד מאי 2020 והן לאחר דצמבר 2020), הותקנו תקנות חירום וזאת בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל.

מטרתי העיקרית בעבודה זו היא לבחון כיצד באו לידי ביטוי סמכויותיה של ממשלת המעבר ולבחון האם הייתה פגיעה ממשית בזכויות יסוד, תוך כדי התקנת תקנות החירום להתמודדות עם משבר הקורונה. אין ספק שבמהלך תקופה זו, עמדו בפתחו של בית המשפט שאלות וסוגיות רבות, וכי אי הבהירות בנושא הסמכויות של ממשלת מעבר הובילו לפסיקות שונות בנושא הזכויות האזרחיות וזכויות האדם במדינה. לצורך בחינת סוגיות אלו, אני מבקשת לבחון סוגיות אלו, והאם היה נכון על בית המשפט לפסוק את הפסיקות שהוא פסק, או שמא על בית המשפט וממשלת המעבר הייתה דרך נוספת להתמודד עם משבר נגיף הקורונה, מבלי לפגוע בזכויות הבסיסיות של כלל האזרחים.

בפרק הראשון לעבודה, אני מבקשת להגדיר באופן נרחב את המושג 'ממשלת מעבר', את החוקה הרלוונטית עבורה ומה ההגדרות של סמכויותיה.

בפרק השני לעבודה, אבקש לסקור באופן נרחב פסקי דין שניתנו לאורך השנים בשלל סוגיות אשר נוגעות באופן ישיר לסמכויות ממשלת מעבר. המטרה היא להראות מה הם השיקולים המנחים את בתי המשפט בבואם לאשר או לפסול החלטות שניתנו על ידי ממשלת המעבר.

בפרק השלישי לעבודה, אדון על המצבים בהם ניתן להכריז על מצב חירום, ואף אציין פסיקה רלוונטית בנושא זה, ואף אפרט כיצד הוכרז מצב חירום תחת משבר הקורונה, ומה היו השלכותיו. המטרה היא לבחון האם הייתה פגיעה ממשית מוגזמת בזכויות האדם של אזרחי המדינה.

בפרק הרביעי והאחרון, אבקש להציג כיצד שימוש בתקנות חירום על ידי ממשלת מעבר פגעו בזכויות אזרחי ישראל, ובאמון הציבור בממשלה, ואנסה לתת את דעתי כיצד יש לפעול על מנת למנוע מצב זה בעתיד.

מבוא. 3

פרק א' – מהי ממשלת מעבר?. 4

פרק ב' – סמכויות ממשלת מעבר. 6

פרק ג' – סמכויות ממשלת מעבר בחירום – מקרה משבר הקורונה. 10

הכרזה על מצב חירום. 10

השימוש בתקנות שעת חירום במסגרת משבר קורונה. 12

פרק ד' – הפגיעה בזכויות אזרחי ישראל. 14

פקודות בריאות העם וסמכויות מרכזיות שמופעלת בעקבות התמודדות עם מגפת הקורונה. 15

ביבליוגרפיה   21

אפשרויות התשלום לרכישת החומר האקדמי הם: כרטיסי האשראי המוכרים בארץ מכל הסוגים, PayPal, או העברה בנקאית (בתיאום טלפוני מראש ) 24 שעות ביממה.
מיד לאחר ביצוע ואישור התשלום העבודה תשלח למיל שהוזן בעת הרכישה. לתיאום תשלום דרך הטלפון ניתן להתקשר לטלפון מספר: 052-4041788